"תגידי לכולם שהם חייבים לחלום, כי חלומות מתגשמים!"

זה המשפט שציין את נקודת המפנה המשמעותית בחיי, בסוף יולי 2009. את המשפט הזה צעקתי לחברה טובה בעודי עוזבת את החיים הקודמים שלי בעולם ההיי-טק, אחרי 24 שנים, ונוסעת הביתה להתחיל מסלול חדש לגמרי, אימון רגשי לבני נוער וצעירים.

החיים שלפני המשפט, כללו משרה בטוחה בפיתוח מערכות מידע, ניהול פרויקטים ותנאי "שירות" מאד משתלמים.  החיים שלפני היו מאד נוחים, אך לא מספקים. חיפשתי אחר משמעות. חיפשתי את הסיבה לקום בבוקר עם חיוך ולהרגיש שהשפעתי ולו במעט על מישהו

כאמא ל – 4 ילדים (ילדים? מתבגרים!) אני יודעת מה זה להיות משמעותית עבור מישהו. אני יודעת איך מרגישים כשמשפיעים ומלווים התקדמות של אדם אחר, אבל רציתי לגעת בעוד אנשים. הרגשתי בתוכי צורך פנימי חזק להשפיע ולקדם עוד צעירים בתחילת מסלול חייהם.

תמיד הייתי ילדה של חלומות. לפעמים חשבתי שאלו רק פנטזיות.
חשבתי שחלומות גדולים מדי לא הולכים עם פרקטיות ות'כלס.